אהבה גורלית או כתיבה עצלנית? K-DRAMA TROPES תחת אש

$\'Fated$

האם הצופים יזכו אי פעם ל-K-drama שבה הגורל או הגורל לא קושרים שני אנשים בקסם?

אולי זה הרעיון שלכולם יש חבר נפש וזה רק עניין של זמן עד שתפגוש את האחד. במהלך שידור של\'צופית אהבה\'צופים רבים היו נרגשים בתחילה כי סיפור האהבה בין שני המובילים נראה כמו התחלה חדשה. זה הרגיש כמו רומנטיקה פשוטה בין שני זרים שדרכיהם הצטלבו במקרה. לרוע המזל ככל שהעלילה התגלגלה וחשפה עבר טראומטי משותף הכולל שריפה בדירה ביניהםלי ג'ון היוקוהאן ג'י מיןהאוהדים הביעו תסכול. חלקם שאלו מדוע הטוויסט הזה היה הכרחי כשהסיפור מתקדם מצוין בלעדיו.

ואז יש את החוג הפופולרי תמיד של חברי ילדות או אויבים שמתאחדים כמבוגרים. ברגע שהם נפגשים שוב סיפור האהבה מתעורר מחדש ומעמיק כפי שניתן לראות בדרמות כמו\'משפחה לפי בחירה\'ו\'ברוכים הבאים לסמדלרי\'.

אז מה עומד מאחורי האובססיה של קוריאה לגורל ולגורל? למה שני זרים מרקע שונה לגמרי לא יכולים פשוט להיפגש ולהתאהב בלי קשר משותף של ילדות או חיים קודמים? ראינו להיטים מאסיביים כמו\'ההצעה העסקית\'שבו ללידים לא הייתה היסטוריה קודמת. דרמות קודמות כמו\'בית מלא\' \'קוראים לי קים סאם בקרוב\'ו\'בנים מעל פרחים\'גם הצליח בלי להסתמך על הגורל לאלץ את הזוג הראשי ביחד.

האם הנוסחה הזו של שילוב הגורלות תדעך אי פעם? כנראה שלא. יש משהו מנחם ורומנטי ברעיון של נשמות שמוצאות זו את זו לאורך זמן ונסיבות. ובכל זאת זה יהיה מרענן לראות עוד K-דרמות ששוברות את התבנית ומחבקות את יופייה של אהבה שנולדה מצירוף מקרים טהור.

.sw_container img.sw_img {width:128px!important;height:170px;}